“Aquarela” (צבעי מים) מתחיל על דף נייר ריק. בכמה קווים ילד מצייר שמש צהובה, שחף, ספינה, טירה, מטוס — וכל ציור הופך למסע מסביב לעולם. ואז, בעדינות, השיר מתהפך: העתיד הוא ספינה שאי אפשר לנווט, הזמן עובר, והצבעים דוהים כמו צבעי מים בגשם.
טוקיניו, גיטריסט מסאו פאולו שעבד שנים עם המשורר ויניסיוס דה מוראיס, הוציא אותו ב-1983. ברזילאים גדלו עליו בבית הספר; זה אחד השירים האהובים ביותר במדינה.
אוצר המילים מושלם למתחילים — צבעים, צורות, השמיים, הים — מושר לאט ובבהירות. והוא מסתיר רעיון של מבוגרים מתחת לפני השטח הילדיים.