ויולטה פארה, זמרת העם, כותבת השירים והאמנית הצ׳יליאנית, הקליטה את “Gracias a la Vida” (תודה לחיים) ב-1966, באלבום האחרון שלה. כל בית מודה לחיים על מתנה אחת: עיניים לראות את הכוכבים ואת מי שהיא אוהבת, אוזניים לשמוע ציפורים וקולות, האלף-בית והמילים, רגליים עייפות שנשאו אותה דרך ערים ובוץ, לב שפועם, וצחוק ודמעות גם יחד.
פארה מתה בשנה שלאחר מכן, מה שנותן לשיר משקל מר-מתוק. הגרסה של הזמרת הארגנטינאית מרסדס סוסה נשאה אותו לכל העולם, ואינספור אמנים שרו אותו מאז.
ללומדים זו יצירת מופת עדינה: איטית, ברורה, בנויה על מבנה חוזר (gracias a la vida que me ha dado…), ומלאה באוצר המילים הבסיסי של הגוף והחושים.