“Alors on danse” (אז אנחנו רוקדים) היה הפריצה של סטרומאי ב-2009–10. על ביט ריקודים מינימלי הוא מונה את המשקל של חיי המבוגרים: לימודים, אחר כך עבודה, אחר כך כסף, חובות, אהבה שהופכת לילדים ואז לגירושים, דאגות ועוד דאגות — ובכל פעם המסקנה: אז אנחנו רוקדים. זה שיר מסיבות שבסתר עוסק בבריחה.
הזמר מבריסל, בן לאב רואנדי ולאם בלגית, הגיע איתו לראש המצעדים ברחבי אירופה. הבתים כמעט מדוברים, וזו מתנה ללומדים.
הקשיבו לשרשרת “qui dit… dit…” (מי שאומר X אומר Y), דרך צרפתית מאוד לחבר רעיונות, ולאוצר המילים היומיומי של עבודה וכסף: le boulot, les dettes, l'argent.