אדית פיאף כתבה את המילים של “La Vie en rose” ב-1945 והקליטה אותו ב-1947. הרעיון פשוט ועצום: כשהגבר שהיא אוהבת לוקח אותה בזרועותיו ומדבר אליה ברכות, היא רואה את החיים דרך משקפיים ורודים. המילים שלו, המבט, הצחוק — הם דוחקים כל צער.
הוא הפך לשיר הדגל של פיאף ולאחד השירים הצרפתיים המוכרים ביותר בעולם, ושרו אותו מאז לואי ארמסטרונג, גרייס ג׳ונס ואינספור אחרים.
ללומדים הוא אידיאלי: איטי, כל הברה מושרת, ומלא באוצר המילים הבסיסי של אהבה — הלב, אושר, מילות אהבה, בזרועותיו. “Voir la vie en rose” הוא גם ביטוי צרפתי יומיומי לאופטימיות.